בדיקות סקר הן בדיקות המבוצעות במהלך ההריון כדי להעריך את תקינותו של ההריון הן מבחינת האם והן מבחינת העובר.
בדיקת אולטראסאונד (US) היא בדיקת הדמיה המשמשת להדגמת איברים פנימיים וחיצוניים בעובר, תקינות גודלם, מבנה שלהם ואבחון פגיעות בהם. מכשיר האולטראסאונד כולל יחידת קצה ("מתמר"), שמונחת מעל האיזור הנבדק ושולחת גלי קול אל הרקמות השונות. המכשיר מנתח את גלי הקול שמוחזרים אליו ומציג אותם כתמונה על גבי מסך בשחור, לבן וגוונים של אפור. מכיוון שלכל רקמה צפיפות חומר שונה, גלי הקול המוחזרים שונים זה מזה וכך ניתן להבדיל בין הרקמות והאיברים שאליהם מכוון המתמר. ניתן לשלב בבדיקה מידע על זרימת הדם ("אולטראסאונד דופלר") וכן אולטראסאונד תלת-מימדי במצבים מסוימים.
את בדיקת האולטרסאונד במהלך ההריון ניתן לבצע בשתי גישות:
- גישה נרתיקית (דרך איבר המין) – מיקום המתמר בנרתיק מאפשר לקבל תמונה איכותית יותר, אם כי לטווח קצר, בשלבים המוקדמים של ההריון ובנשים הסובלות מהשמנת יתר.
- גישה בטנית – בגישה זו מניחים את המתמר על דופן הבטן וזו השיטה המועדפת בשבועות הריון מתקדמים.
הבדיקה מתבצעת על ידי טכנאי או רופא ללא צורך בהכנות מיוחדות, היא אינה כרוכה בפליטת קרינה ונחשבת בטוחה.
מה הבדיקה לא מגלה
בדיקת האולטראסאונד מהווה כלי אמין ביותר לאיתור מומים בעובר, ובעיקר מומים אנטומיים. עם זאת, בדיקת האולטראסאונד אינה יכולה להבטיח גילוי של מומים בכל מקרה ובכל הריון באופן ודאי. – לא ניתן לבדוק כל אישה, ולעיתים הבדיקה יכולה להיות מוגבלת בשל: צלקות בטניות באזור הבדיקה, עודף משקל משמעותי של הנבדקת, מיקום ומנחים מסוימים של העובר ברחם, מיגבלות מיכשור, מיומנות המבצע ועוד.
מומים מסוימים אינם ניתנים לאיתור בבדיקת אולטראסאונד, גם כאשר הבדיקה מתבצעת בתנאים מיטביים. מומים אלו בדרך כלל אינם בעלי ביטוי מבני בעובר, כמו לדוגמא: עיוורון, חירשות, שיתוק מוחין, אוטיזם ועוד. אי גילוי של מום בבדיקת אולטראסאונד אינו מבטיח שמום זה אינו קיים בעובר או שמום זה לא יתפתח בעתיד. הריון הוא תהליך דינאמי ומורכב של היווצרות והתפתחות מערכות, ובכל שלב שלו עלולים להתפתח מומים חדשים.
בדיקת אולטראסאונד ראשונה
בדיקת אולטראסאונד ראשונה מתבצעת בדרך כלל סביב השבוע ה-7 להריון, בגישה נרתיקית.
מה נסקר בבדיקה זו?
- אבחון ההריון – בדרך כלל ניתן להדגים את שק ההריון 3 שבועות לאחר הביוץ -(שבוע 5 להריון).
- קביעת מיקום ההריון – ניתן לראות היכן מתפתח שק ההריון ובדרך זו לקבוע את מיקום ההריון בחלל הרחם. מידע זה מסייע לאבחן הריון חוץ רחמי.
- בדיקת דופק עוברי – ניתן לבצע את הבדיקה החל מהשבוע ה-6 להריון.
- בדיקת שק החלמון – שק החלמון הוא המבנה הראשון שמתפתח בשק ההריון וניתן להבחין בו באולטראסאונד דרך הנרתיק החל מהשבוע ה-5.5 להריון. שק החלמון מהווה מקור מזון לעובר ובו מתפתחים תאי הדם הראשונים.
- בדיקת גיל ההריון – בדיקה זו משמשת להערכת ואימות גיל ההריון כאשר, מועד הוסת האחרון אינו זכור או לאחר תקופה של אל ווסת קודמת. הדרך המדויקת ביותר לבדיקת גיל ההריון באמצעות אולטראסאונד היא מדידת אורכו של העובר מהראש ועד לעכוז בין השבוע ה-6 לשבוע ה-13 של ההריון. לאחר השבוע ה-13, נמדדים פרמטרים שונים אחרים כדי לקבוע את גיל העובר (היקף הראש, קוטר עצם הירך ועוד).
שימושים נוספים לבדיקת אולטראסאונד
גילוי מין העובר
המועד המומלץ לביצוע בדיקה זו הוא בין השבוע ה-14 וה-20 להריון. בתקופה זו רוב העוברים מגיעים לגודל המאפשר להבחין בצורה טובה בין זכר לנקבה. עם זאת, מכיוון שבדיקת האולטראסאונד תלויה ברזולוצית (איכות) המכשיר ובמיומנות הבודק, יש לקחת בחשבון את האפשרות שמין העובר יאובחן באופן שגוי.
מדידת אורך צוואר הרחם
מתבצעת רק בנשים שנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת או באי ספיקת צוואר הרחם, וכוללת את מדידת אורכו של צוואר הרחם בשלבי ההריון השונים. כאשר מופיעים צירים מוקדמים, צוואר רחם קצר מ-2.5 ס"מ מהווה גורם סיכון ללידה מוקדמת, בעוד שצוואר רחם ארוך מעיד בסבירות גבוהה על המשך תקין של ההריון, למשך שבוע ימים לפחות ממועד ביצוע הבדיקה.
הערכת משקל העובר
להערכת המשקל יש חשיבות רבה לגבי המשך ההריון ואופן הלידה. בין שבועות 30-32 להריון נהוג לבצע הערכת משקל לעובר במטרה לבדוק האם העובר גדל כהלכה ומתפתח בקצב התואם את גיל ההריון. עם זאת, הערכת משקל יכולה להתבצע בכל שלב של ההריון, כאשר מתעורר חשד לעובר קטן מדי או גדול מדי, ובהתאם לשיקול דעתו של הרופא המטפל.
בדיקת אולטראסאונד לשקיפות עורפית
בדיקת שקיפות עורפית בעובר מסייעת לרופאים להעריך את הסיכון (ובהתאם ולהמליץ על בירור נוסף) לתסמונות כרומוזומאליות כמו:
- עודף כרומוזומים – טריזומיות
- הטריזומיה המוכרת היא תסמונת דאון אך יש טריזומיות נוספות
- חוסר כרומוזומים כמו תסמונת טרנר
- מומי לב מולדים, וקיומן של מחלות אחרות
בדיקה לשקיפות עורפית מגלה כ-65-80% (65-80 מכל מאה נבדקות) מהתסמונות הגנטיות וכ-75% מהמקרים של תסמונת דאון. רמת הדיוק של הבדיקה עולה כאשר משלבים אותה עם בדיקות אחרות ("סקר שליש ראשון" ועוד). חובה לזכור שבדיקת שקיפות עורפית מצביעה על הסיכון להימצאות פגם אך אינה שוללת או מאשרת את קיומו באופן וודאי. לצורך אישור וודאי על האישה לעבור בדיקות נוספות, כמו בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שליה או דיקור של חבל הטבור ולקבל ייעוץ גנטי.
הבדיקה מבוצעת בשבועות 11-14 להריון ונמשכת כ- 15-20 דקות. הבדיקה מומלצת לכל אישה בהריון ובמיוחד בהריון תאומים או יותר וכאשר ההורים מעוניינים לקבל מידע מהיר (נוסף על הבדיקות השגרתיות) לגילוי התסמונות שצוינו ובעיקר תסמונת דאון.
במקרה של התלבטות לגבי ביצוע בדיקת דיקור סיסי שליה ניתן לבצע שקיפות עורפית בשבוע 11, ואם בדיקה זו מצביעה על סיכון מוגבר, אפשר לבצע בדיקת סיסי שליה מיד לאחר מכן. ביתר המקרים של חשד ניתן להסתפק בבדיקת מי-שפיר שמתבצעת מאוחר יותר בהריון.
בדיקת שקיפות עורפית כלולה בסל הבריאות.
סקירת מערכות
סקירת מערכות היא בדיקת סקר שמבוצעת בשבועות 14-16 להריון (סקירה מוקדמת) ו/או בשבועות 20-25 (סקירה מאוחרת). במהלך הבדיקה נעזרים במכשיר אולטראסאונד לשם סריקת המערכות השונות בגופו של העובר. מטרת הבדיקה היא איתור "מומי מבנה" – מומים שהופיעו בזמן ההיווצרות, ההתפתחות או ההבשלה של המערכות והאיברים השונים בגוף העובר. הבדיקה לא דורשת הכנה מיוחדת, היא אינה פולשנית ואינה מסוכנת. משך הבדיקה כ-20-40 דקות אשר במהלכן ניתן לשוחח עם הרופא ולשאול שאלות.
כיום, בהתאם להנחיית איגוד האולטראסאונד הישראלי, מבצעים סקירות המכונות סקירה מוקדמת וסקירה מאוחרת, ולא כפי שהיה נהוג לכנותן בעבר – סקירת מערכות בסיסית וסקירה מורחבת. סקירת מערכות אינה בדיקת חובה, אך היא מומלצת לכל אישה בהריון. סוג הסקירה נבחר על פי החלטת ההורים ובהסתמך על המלצת הרופא המטפל. ניתן לבצע את הבדיקה בגישה בטנית, נרתיקית או משולבת, על פי שלב ההריון. סקירה מוקדמת מתבצעת לרוב בגישה נרתיקית בעוד שסקירה מאוחרת מתבצעת בגישה בטנית.
סקירת מערכות מאתרת מומים מבניים ואינה יכולה להחליף בדיקות לגילוי מומים גנטיים (הפרעות בחומר התורשתי, שיכולות לגרום למומים אנטומיים) כגון בדיקות סקר גנטיות, בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.
אם בוצעה סקירה מוקדמת עדיף לדחות את הסקירה המאוחרת לשבועות 22-24 על מנת לאפשר למערכות נוספות להתפתח. אם לא בוצעה סקירה מוקדמת עדיף להקדים את הסקירה המאוחרת לשבועות 21-22 על מנת לאפשר ביצוע הפסקת הריון אם יהיה בכך צורך.
תוצאות הבדיקה נמסרות עם סיומה על ידי מבצע הבדיקה. אם "נצפו מומים מסוימים בבדיקה", תופנה האישה לסקירת מערכות ממוקדת של המערכת או האיבר בהם נתגלה המום, ובהמשך לייעוץ גנטי ולבדיקות נוספות (בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה).
סקירת המערכות עשויה להיות מוגבלת באמינותה במקרים הבאים:
- כאשר ישנן צלקות בטניות באזורי הבדיקה, או שרירנים בדופן הרחם שיכולים לגרום למיסוך התמונה
- כאשר האם סובלת מעודף משקל משמעותי – זאת משום שדופן בטן עבה מקשה על מעבר גלי הקול וגורמת לירידה באיכות התמונה המוצגת
- במנחים מסוימים של העובר ברחם
תוצאות הבדיקה תלויות כמובן גם במידת התפתחות המערכות של העובר. עיכוב בגדילה יכול לפגום ביכולת הבדיקה להדגים מערכות מסוימות ובכך לפגוע במהימנותה. כמו כן, הבדיקה מוגבלת כאשר היא מבוצעת בגיל הריון שאינו מתאים.
